"מירי אופק" בע"מ ואח' נ' סנדלר ואח'

פסק דין

רקע :

התובעים 2 ו – 3 הינם בעלי רישיון תווך נדל"ן, ועוסקים בתחום הנדל"ן כעובדים של התובעת 1 שבניהולם ובבעלותם.

הנתבעים 1 ו – 2 התקשרו עם התובעים לצורך מציאת נכס לרכישה.

בין הצדדים נכרתו שני הסכמים, בימים 26.5.08 ו – 14.11.08 (צורפו כנספח א' לכתב התביעה), שכותרתם "הזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין" (להלן: "ההזמנות") בהם נקבע כי במידה והנתבעים ירכשו, בתיווכם של התובעים, את אחד הנכסים המפורטים בהזמנות, ישלמו הנתבעים לתובעים עמלה בגובה 1.5% ממחיר העסקה, בתוספת מע"מ.

התובעים טוענים, כי ביום 22.3.09, רכשו הנתבעים את אחד הנכסים אשר הופיע ברשימת הנכסים בהזמנות, והנמצא ברחוב הדייה 12, רמת השרון (להלן: "הנכס"), אולם שלא באמצעותם, ומבלי להעביר להם האחוז המגיע להם, כדמי תיווך, ומכאן קמה תביעתם.

התובעים טוענים, כי על פי מידע מאתר האינטרנט של מיסוי מקרקעין, עולה כי שווי המכירה היה 3,950,000 ₪. בנסיבות אלו, העמלה אשר היו זכאים לה, הייתה בסך של 59,250 ₪, ובתוספת מע"מ – 68,730 ₪.

אולם, התובעים סוברים כי הנכס נמכר בסופו של יום לנתבעים, בסך גבוה יותר – 4,200,000 ₪, ומכאן, שהם זכאים לעמלה בסך של 63,000 ₪, ובתוספת מע"מ – 73,080 ₪.

התובעים סבורים, כי הם זכאים לפיצוי בגין עגמת הנפש אשר נגרמה להם, בסך של 5,000 ₪, ועל כן העמידו תביעתם, בסך הכל, על הסך של 82,664 ₪.

במהלך הדיון, חזרו בהם התובעים מטענותיהם בכל הנוגע לסכום המכירה, והעמידו תביעתם בגין דמי התיווך, על סך של 59,250 ₪ בתוספת ריבית, הצמדה ומע"מ (ראו סעיף א.6 לסיכומי התביעה).

טענות התביעה :

לטענת התובעים, במהלך חודש מאי 2008, התקשרה הנתבעת 1 אל התובע 3, ומסרה לו כי ברצונה לרכוש בית פרטי ברמת השרון, בשווי של 2,000,000$ או לחילופין – בית לשיפוץ, בשווי של כ – 1,000,000$ (ראו סעיפים 5-6 לתצהיר הנתבע 3).

התובע 3 טוען כי במהלך השיחה אמר לנתבעת 1 יש לו לא מעט נכסים אשר יכולים להתאים לה, וכי עליהם להפגש לצורך חתימה על הסכם תיווך ושכ"ט, ואכן הצדדים קבעו להפגש ביום 26.5.08.

כהכנה לפגישה, הכין התובע 3, בסיוע רעייתו – התובעת 2, רשימת נכסים אשר סבר שיתאימו לנתבעת 1, המופיעה כעל גבי ההסכם, המצורף כנספח ד' לתצהירו (להלן: "ההסכם" או "ההסכם הראשון").

(ראו סעיפים 9-10 לתצהיר התובע 3).

במהלך פגישתם ביום 26.5.08, טוען התובע 3 מסרה לו הנתבעת 1, כי היא הגיעה בשם הנתבע 2, והתובע מילא פרטים משלימים בטופס ההסכם.

הצדדים סיכמו כי דמי התיווך יהיו בשיעור של 1.5% בתוספת מע"מ, משווי העסקה הכולל.

על כן, תיקן התובע 3 נתון זה בכתב ידו, על גבי ההסכם.

(ראו סעיפים 13-14 לתצהיר התובע 3).

טרם החתימה, הראה התובע 3 לנתבעת 1 את רשימת הנכסים שהכין מראש, וזו מסרה לו כי היא מכירה את שני הנכסים ברחוב החייל, ומשכך נמחקו מרשימת הנכסים.